האם ארגון המחסן מביא להגדלת המכירות? התשובה לשאלה זו לכאורה פשוטה אך בפועל הדבר מעט יותר מורכב.
ברמה העקרונית הארגון והסדר במחסן לא משפיע באופן ישיר על המכירות. יחד עם זאת, אם מגיע משלוח חסר ללקוח (מחסנאי שכח לצרף פריט מסוים למשלוח), אנו מרגישים זאת בעצמה רבה – מרמה של תלונת לקוח עד כדי הפסד לקוח.
למרות האמור לעיל, מספר לא קטן של חברות לא מוכנות להשקיע בארגון וייעול המחסן. השקעה זו כרוכה בעלות כספית גבוהה ולא ניתן לשייך לה החזר השקעה. בנוסף, ברוב החברות לא מוגדרים המדדים שהמחסנאים נדרשים לעמוד בהם :
- זמני ליקוט פריטים קצרים.
- רמת אמינות המלאי (הפרשים בין המלאי הרשום בספרי החברה לבין המציאות בשטח).
- מספר אספקות בחוסר.
ארגון המחסן מביא גם להגדלת שטח האחסון, ובאופן ישיר גם להקטנת עלויות האחסון ולהגדלת הרווחים.
כדי לחדד את חשיבות הדברים נבחן את הדוגמא הבאה:
במפעל לייצור מערכות אלקטרוניות מנהל המחסן התלונן כי אין לו מקום לאחסון רכיבים נוספים וכי הוא נדרש ל 15 ימי עבודה לליקוט כל הרכיבים הנדרשים לשם בניית המערכת. בכדי להתמודד עם שתי הבעיות שמנהל המחסן הציג ארגנו את המחסן בשיטת איתורים גמישה (אין מקום קבוע לפריטים), מערכת המידע הותאמה לגישה זו ופקודות הליקוט הופקו בהתאם. כתוצאה מפעולות אלו כושר האחסון גדל ב 15% (ובמילים אחרות, צמצמנו עלויות אחסון בהתאם) ותהליך הליקוט התקצר ל- 10 ימי עבודה בלבד.
הדוגמה הנ"ל ממחישה היטב, כי בעולם התפעול לא תמיד ניתן לחשב בצורה ישירה את העלות מול התועלת, אך כל תהליך ייעול שמתבצע יביא לחיסכון בהוצאות.