כבר בגיל קטן אנו למדים כי אחד ועוד אחד שווה 2. כל תורת המספרים בנויה למעשה על האקסיומה הבסיסית הזו!
יחד עם זאת, בתורת הקוונטים אנו משתמשים באלמנטים הסתברותיים בנוסף לתורת המספרים בכדי להסביר ולנתח תופעות.
אין הדבר פוסל את האקסיומה הנ"ל אבל הוא נותן מימד נוסף לדברים.
אותה ראיה יש לאמץ גם בעולם בקרת התפעול. נכון, רצוי לבדוק ולמדוד כל פעולה ופעולה בהנחה שסכום הפעילויות שביצענו ייתן לנו תמונה שלמה.
יחד עם זאת לדוגמא:
בחברת השמה מודדים – את מספר קורות החיים שנשלחו למשרה מבוקשת, ואת מספר הסירובים מעובדים פוטנציאליים לשלוח את קורות החיים שלהם. הרעיון העומד מאחורי מדידת הפעילויות הנ"ל הנו מעקב יומי על פעילות הרכז. בנוסף, הרכז מקבל בונוס על כל השמה ולכן יש לו מוטיבציה לשלוח כמה שיותר קורות חיים. לאור זאת, מדידת סירובי משלוח קורות חיים (סירובים שהתקבלו ממועמדים שונים) לא רלוונטי ורק גורם לתחושת מרירות אצל הרכז.
מדוגמא זו, אנו למדים שמערכת המדידה צריכה להיות יעילה ומכוונת מטרה. מערכת שכזו תביא לתוצאות המבוקשות .